בתחום ההשקעות אחד המכשירים הפיננסיים הנפוצים והמשמעותיים ביותר הוא איגרת החוב, או בקיצור, אג"ח. הנפקת איגרות חוב היא הדרך הנפוצה ביותר לגיוס כספים בשוק ההון, לצד הנפקת מניות, כאשר בדרך זו נוהגות ממשלות, חברות ממשלתיות וחברות מסחריות רבות מאוד. איגרת החוב היא למעשה הנפקת חוב לציבור, נייר ערך שהוא תעודת התחייבות מצד מנפיק האיגרת לשלם את חובו למשקיעים במועד מסוים שנקבע מראש.
אג"ח היא הלוואה סחירה, בשונה מהלוואה רגילה, את איגרת החוב המשקיעים יכולים לקנות ולמכור כמעט בכל שלב. במועד הנפקת איגרות החוב, המנפיק מתחייב גם מתי וכיצד להחזיר את החוב אך גם איזו ריבית יקבלו המשקיעים (קופון) ומתי הריבית תחולק – הריבית, לצד מחיר הרכישה של האג"ח הם המרכיבים את הרווח למשקיע.
השימוש באיגרות חוב
השקעה באג"ח היא כאמור אפיק השקעה נפוץ ומרכזי מאוד בשוקי ההון השונים, כאשר את מרבית רכישות האיגרות החוב מבצעים גופים מוסדיים המנהלים קופות גמל, קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים וכן קרנות השקעה למיניהן. אך השקעה באג"ח זמינה כמובן גם למשקיעים פרטיים שיכולים לרכוש ולמכור איגרות חוב של גורמים שונים בשוק ההון – דרך הבורסה.
נקודות חשובות לגבי איגרות חוב
- בהנפקת אג"ח אין תמיד חובה מצד מנפיק החוב להעמיד בטוחות או ערבויות להחזר החוב, לכן יש לשים לב ולבחון כל השקעה באג"ח. יש איגרות חוב הכוללות בטוחות מסוימות כמו נכסים של החברה המנפיקה וכו'.
- ישנן איגרות חוב צמודות למדד וישנן איגרות ללא הצמדה.
- ניתן לקנות ולמכור אג"ח בשוק ההון בכל נקודת זמן במסגרת משך החיים של האיגרת, כך שמחיר האיגרת בשוק (ערך נקוב) הינו תנודתי. משקיע יכול לרכוש אג"ח בהנפקה ולמכור אותה כאשר מחירה בשוק עולה, כך לייצר רווח הון גם בלי לקבל את מלוא תשלומי הריבית והחזר הקרן.
- דירוג אשראי: איגרות חוב רבות מקבלות דירוג אשראי מצד חברות דירוג ייעודיות, הכוונה היא שחברת דירוג בחנה את המנפיק ואת יכולת ההחזר שלו. אג"ח מדורגות נחשבות בטוחות יותר ברמות הדירוג הגבוהות ומסוכנות יותר ברמות הנמוכות, אך המציאות מורכבת יותר ויש סיכון גם באיגרת עם דירוג מקסימאלי. ישנן גם איגרות חוב ללא דירוג.
- מח"מ: משך חיים ממוצע, זהו גורם משמעותי בהחלטה האם להשקיע באג"ח מסוימת. יש אג"ח לתקופה קצרה של כמה חודשים ויש אג"ח לשלושים שנה, משך חיי האיגרת משפיע על שיעור הריבית שהיא מציעה, על רמת סיכון וכן הלאה.
- תשלומי הריבית של אג"ח יהיו לרוב בתקופות מוגדרות ושוטפות, יכול להיות שנתי, חצי-שנתי וכיוצא באלו.
סוגי איגרות חוב
מבחינת השקעה באג"ח, חשוב מאוד להכיר את הסוגים השונים של איגרות החוב הזמינות בשוק. ישנם שני סוגים עיקריים של אג"ח בישראל, כאשר יש גם חלוקה פנימית בתוך שני סוגים מרכזיים אלו.
- אג"ח ממשלתיות: איגרות חוב שהמנפיקה שלהן היא הממשלה, ממשלת ישראל ויש גם איגרות של ממשלות זרות כמובן. בנק ישראל אחראי על הנפקת אג"ח ממשלת ישראל. אלו נחשבות איגרות חוב בטוחות מאוד וסולידיות, משום שמהמדינה אחראית לתשלומי הריבית והקרן וכמעט שלא קיים סיכוי לחדלות פירעון של המדינה (אך יש לבחון את מהות המדינה, ראו מקרה המשבר הכלכלי ביוון למשל).
- אג"ח קונצרניות: אלו איגרות חוב של גופים מסחריים, יכול להיות של חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה, של חברות ממשלתיות ושל חברות שאינן ציבוריות באופן מלא. ההנפקה מלווה בתשקיף הכולל פרטים אודות החברה, האג"ח ופרטים חשובים נוספים. אלו אג"ח הנחשבות ברמת סיכון גבוהה יותר כי מדובר על חברות עסקיות עם סיכונים עסקיים, כך שהריבית על אג"ח קונצרניות היא גבוהה יותר מהאפיק הממשלתי.
בתוך חלוקה ראשית זו, יש אג"ח ממשלתיות צמודות לממד או ללא הצמדה, איגרות ממשלתיות מסוגים שונים כגון גילון, שחר, גליל או מק"מ, אג"ח קונצרניות להמרה (ניתן להמיר את החוב למניות החברה בנוסף או במקום תשלום מלוא הקרן). כך שהתחום מקיף מאוד ומאפשר אפיקי השקעה מגוונים במיוחד.
