השקעה בשוק ההון מציעה אינספור אפשרויות השקעה מבחינת מכשירי השקעה ודרכים לנהל את תיק ההשקעות, אך אחת הדרכים הפופולאריות והמקובלות ביותר לנהל השקעות היא באמצעות קרנות נאמנות.
בישראל מגוון עצום של קרנות נאמנות, מכל סוג ובכל אפיקי ההשקעה האפשריים, כאשר בנוסף המשקיע כיום יכול להיחשף לשווקים בינלאומיים דרך קרנות זרות. ההשקעה דרך קרן נאמנות היא כה מקובלת ונפוצה, שגם משקיעים פרטיים משקיעים כך, אך גם הגופים המוסדיים מנהלים את כספי לקוחותיהם פעמים רבות גם באמצעות קרנות נאמנות.
השקעה באמצעות קרן נאמנות מאפשרת חשיפה לשוקי ההון גם עם סכומי כסף קטנים יחסית וללא הפרוצדורות של החזקה ישירה בניירות הערך באפיק ההשקעה הרלוונטי. זוהי השקעה נוחה וזמינה במיוחד, כאשר היא נזילה בכל עת ומציעה אינספור אפשרויות.
ההגדרה של קרן נאמנות
קרן נאמנות (Mutual Fund) מהווה מכשיר השקעה הפועל במודל של השקעה משותפת בניירות ערך שונים ובשווקים שונים. המשקיעים אינם מחזיקים בניירות הערך שהקרן מחזיקה אלא מחזיקים ביחידות השתתפות בקרן, בחלוקה המתאימה לפי סכומי ההשקעה של כל משקיע. המודל הזה נוח במיוחד בדיוק בגלל שהמשקיעים לא מחזיקים את כל ניירות הערך בתיק שלהם אלא יש מנהל קרן המבצע את פעולות המסחר. כל קרן פועלת על פי הסכם נאמנות המפורסם לציבור דרך תשקיף לפני השקת הקרן או לפני שינויים במדיניות ההשקעה שלה.
יש קרנות המשקיעות רק בשוק ההון הישראלי, קרנות המשקיעות בחו"ל, קרנות המתרכזות במניות וכאלו המתרכזות באג"ח ועוד מגוון אדיר של קרנות מכל הסוגי והמינים. בישראל, קרנות הנאמנות מנוהלות על ידי בתי ההשקעות או בנקי השקעות. לקרן יכול להיות גוף מנהל אחד וגוף אחר המנהל את ההשקעות (למשל בית השקעות קטן המנהל את ההשקעות בקרן אך מסתמך על שירותי הניהול והתפעול של בית השקעות גדול יותר). רוב הקרנות מנוהלות על ידי גוף אחד המנהל גם את ההשקעות וגם את תפעול הקרן.
בהשקעה בקרנות נאמנות אין עמלות קנייה ומכירה (בשונה מתעודות סל למשל) אלא נגבים דמי ניהול כאחוז מוגדר משווי יחידות ההשתתפות בקרן של כל משקיע. ככך שהקרן משקיעה באפיקים מסוכנים ומורכבים יותר, כך דמי הניהול יהיו לרוב גבוהים יותר. ניתן לעבור בין קרן נאמנות אחת לקרן אחרת בתיק ההשקעות בלי עמלות מהותיות.
מדיניות השקעה ברורה
המשקיעים נותנים את כספם לקרן הנאמנות ואז מנהלי הקרן משקיעים בכל דרך שהם רואים לנכון. כל קרן פועלת כאמור לפי מדיניות השקעות מוגדרת וברורה, לפי הרכב נכסים מוגדר מבחינת שיעור החשיפה לכל אפיק השקעה ושאר מאפיינים.
סיווג קרנות נאמנות בישראל
בישראל קיימים סיווגים שונים בשוק קרנות הנאמנות, על מנת להבדיל בין קרנות ולהתמצא בשוק העצום הה הכולל אלפי קרנות. כך, קרן יכולה להיות פטורה ממס או חייבת במס על הרווחים, יש סיווג
לפי אפיק ההשקעה – מנייתית, כספית, שקלית, חו"ל, אג"ח או קרן מחקה (עוקבת אחרי מדד, בדומה לתעודת סל). כמו כן קריים סיווג לפי היקף הנכסים המנוהלים בקרן, לפי קרנות קטנות, בינוניות וגדולות.
הסיווג הנפוץ והחשוב ביותר הוא סיווג אמת הסיכון. על פי מערכת ששל מספרים (למניות) ואותיות (למט"ח) ניתן לראות בצורה מהירה ועיילה מה שיעור החשיפה של קרן נאמנות למניות ולמט"ח – החל ב-0 ללא חשיפה למניות ועד 6 לשיעור חשיפה של מעל 200% (בערך מוחלט) למניות או 0 ללא חשיפה למט"ח ועד F לשיעור של מעל 200% למט"ח. כך שקרן כספית תסווג בקוד 00 וקרן מניות בחו"ל תסווג 4D למשל.
השוואת קרנות נאמנות
בגלל ריבוי הקרנות ואפיקי ההשקעה הרבים, קשה מאוד להשוות בין הקרנות ולבחור את הקרן הטובה ביותר. כאשר תיק ההשקעות מנוהל ע"י בית השקעות, לרוב אותו בית השקעות יעדיף, מטעמים מובנים, לרכוש עבור לקוחותיו את הקרנות שהוא מנהל, אך עבור המשקיע הפרטי המנהל את השקעותיו עצמאית, הנושא עשוי להיות מבלבל מאוד. יש להשוות ביצועים של קרנות דומות מבחינת אפיקי השקעה וסיווג סיכון, לאורך זמן ולא לטווחי זמן קצרים מאוד. יש לקחת בחשבון את איכות ניהול הכספים ואת מקצועיות ומוניטין בית ההשקעות. בנוסף, יש כיום דירוגים חיצוניים מקצועיים לקרנות נאמנות שניתן להתבסס גם עליהם. כלי נוסף ומתקדם יותר הוא מדדי סיכון לכל קרן נאמנות – בעיקר מדד שארפ או מדד אלפא.
