דמי ניהול הם המחיר שגובה מנהל החיסכון הפנסיוני מהחוסכים עבור ניהול הכספים. דמי הניהול מחושבים כאחוז מהכספים שנצברו ו/או כאחוז מההפקדות החדשות בחיסכון.
החוק קובע את טווח דמי הניהול עבור כל כלי חיסכון והם נקבעים על ידי מנהל הכספים. עם זאת, בהחלט ניתן להפחית את גובה דמי הניהול בעזרת מיקוח.
בשש השנים שבין שנת 2004 ועד שנת 2009 דמי הניהול הממוצעים הכפילו את עצמם בחלק ניכר מכלי החיסכון. בעקבות כך יושמו רפורמות שהפחיתו את תקרת דמי הניהול ל-1.05% במרבית כלי החיסכון אך לא הורידו את הממוצע באופן משמעותי. להלן סקירת כלי החיסכון השונים ודמי הניהול הנגבים עליהם.
קופות גמל
קופת גמל היא כלי חיסכון לטווח ארוך המשמש בעיקר כאמצעי לצבירת תשואה על כספי פנסיה. קופות הגמל מוצעות על ידי חברות הביטוח ובתי ההשקעות השונים.
בשנת 2013 הונהגה רפורמה משמעותית בענף קופות הגמל שכללה בין היתר הפחתה ניכרת בגובה דמי הניהול. דמי הניהול עומדים נעים כיום בטווח שבין 0.8%-1.05% על הכספים שנצברו בקופה ועד 4% על ההפקדות בקופה.
קרנות פנסיה
קרן פנסיה היא כלי חיסכון לטווח ארוך המשמש כאמצעי לצבירת תשואה על הכספים המופרשים לפנסיה. את הכספים שנצברים בקרן מקבל בעל הקרן בקצבה חודשית בעת הגיעו לגיל הפרישה המוכר בחוק, 67 לגברים ו-64 לנשים.
קרנות פנסיה מכילות בד"כ ביטוח נכות וביטוח חיים. דמי הניהול המרביים על קרנות הפנסיה עומדים כיום על 1.05% מהכספים הנצברים ו-4% מההפקדות.
קרנות השתלמות
קרן השתלמות היא כלי חיסכון לטווח בינוני-ארוך המיועד לעובדים שכירים ועצמאים. קרנות ההשלמות היו בעבר מקור המימון להשתלמויות מקצועיות אך ברבות השנים שינו את מעמדן לכלי השקעה לכלל הציבור.
דמי הניהול המרביים שנגבים כיום בעבור ניהול קרנות ההשתלמות הם 2% על הכספים שנצברו בה. תקרת דמי הניהול עבור קרנות השתלמות היא הגבוהה ביותר בהשוואה ליתר כלי החיסכון ארוכי הטווח.
ביטוחי מנהלים
ביטוח מנהלים הוא כלי חיסכון לטווח ארוך המיועד בעיקר לתקופת הפנסיה. ביטוחי המנהלים משלבים ביטוח חיים וחיסכון פנסיוני כאשר הכספים שנצברים בהם מועברים למבוטחים כקצבה חודשית בהגיעם לגיל פרישה.
דמי הניהול המרביים שנגבים כיום על ניהול ביטוחי המנהלים הם 1.05% על הכספים שנצברו ו-4% על ההפקדות החודשיות.
האם זה מוגזם?
השאלה שנשמעת לא אחת בדיון הציבורי היא האם אחוז דמי הניהול שגובה מנהל הקרן או הקופה מוצדק ביחס לרמת השקעתו בניהולה. במסלולים רבים, ניירות הערך של הקרן או הקופה "עוקבים" אחר מדדים מובילים בבורסה ולכן הניהול אינו מתוחכם ולכאורה נדמה שאינו דורש השקעה רבה בבחירת הרכב ההשקעה.
מנהלי החיסכונות בוחרים "להתחקות" אחר מניות החברות הגדולות בישראל, הנכללות במדד המעו"ף (מדד ת"א 25).
חברות הביטוח אף מעניקות למניות אלו משקל יחסי דומה לזה שהמדד מעניק להן. מבדיקות שנערכו בתחום מסתמן כי המשבר הפיננסי הגדול של שנת 2008 הוא נקודת המפנה. עד לאותו משבר, מנהלי הקופות והקרנות היו הרפתקניים יותר והשקיעו במגוון רחב יותר של מניות ואגרות חוב.
בעקבות המשבר, גבר החשש ממניותיהן של החברות הקטנות והחברות המסוכנות יותר וניתנה עדיפות למניות החברות הגדולות, הנחשבות ליציבות וסולידיות בהרבה.
אולי יעניין אותך גם:
