מדור תגובות,
מוסף "הארץ",
תל-אביב.
שלום רב,
הנדון: תגובה ל"תחרימו אותנו", ורד לוי
ברזילי, מוסף "הארץ", 26.04.02
לדאבוני כללה הכתבה הנדונה סוגים שונים של
עיוותים:
ראשית, היא הזכירה את קיומה של קבוצת (קומץ)
אנשי אקדמיה ישראליים שהצטרפה לעצומה של כ-300
פרופסורים ואקדמאים אירופאים למען חרם אקדמי
על ישראל. היא לא הזכירה שעל העצומות נגד חרם
מעוות זה חתומים מאות אנשי אקדמיה ישראלים
ואלפים שאינם ישראלים. שנית, היא הביאה את
הנימוקים בעד חרם מדעי ותרבותי על ישראל, בלי
לציין כלל שעצם ההחרמה מנוגדת לרוח המדעית
ומהווה צעד אנטי מוסרי ואנטי אנושי, באשר היא
מאיימת לפגוע בתשתית המדעית, הרפואית
והכלכלית של מדינת ישראל ואזרחי ישראל ללא
הבדל דת, גזע ו/או השקפה פוליטית.
שלישית, כמתנגד לאותו קומץ תמהוני היא הביאה
את דבריו של שמאלן אחר, פרופ' אסא כשר, אשר טען
את הטיעון האבסורדי לפיו "הרוב המכריע של
הקהילה האקדמית קרוב ממילא לדעותיהם של
החותמים ולכן זו ירייה תמוהה ביותר ברגל".
שתי תמיהות: א. על סמך מה קובע כשר מה דעת הרוב
המכריע של הקהילה האקדמית? מוטב שגם הוא וגם
התקשורת הנותנת לו במה לעתים כה קרובות יבחנו
נתון זה. מאות חברי חוג הפרופסורים לחוסן
מדיני וכלכלי בוודאי אינם חושבים כמוהו. ב.
וגם אילו היה רוב זה מצדד בחרם שמטרתו לכפות
כניעה על ישראל, האם הדבר נותן תוקף מוסרי
לחרם שכל מטרתו היא פגיעה בישראל ותמיכה
בטרור?
רביעית, היא ציטטה את דברי ההיסטוריון צבי רזי
שהגדיר את ישראל כמדינה כמעט נאצית. האם עיתון
שמגדיר את עצמו כציוני ומוסרי צריך לתת במה
להגדרה כה מעוותת ומקוממת של מי שמגדיר את
עצמו כהיסטוריון, אבל מתעלם מן ההיסטוריה?
ב ב ר כ ה ,
ד " ר ר ו ן ב ר י י מ ן
יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי
טלפון 518940-050