בשנים האחרונות, לצד משברים כלכליים בעולם, האטה כלכלית, מקרים של ראלי בשוקי ההון או לחלופין נפילות של מדדים מובילים, ניתן לשמוע המון על רגולציה על שוק ההון ועל תחום ההשקעות בכללותו. כאשר במרבית המקרים הנושא עולה לשיח הציבורי או כאשר בתי ההשקעות והגורמים הפיננסיים מתרעמים על עודף רגולציה או כאשר העיתונות הכלכלית וכלכלנים למשל קוראים להחמרה והקשחה של הרגולציה.
בפועל, זהו נושא חשוב ורלוונטי מתמיד, לא רק עבור גופים מוסדיים ומשקיעים תאגידיים אלא גם עבור המשקיע הפרטי הקטן, שצריך לדעת באיזו סביבת שוק הוא פועל וכיצד מפקחים על השוק הזה.
גורמי הפיקוח המרכזיים
המפקח על שוק ההון
זהו למעשה המפקח על שוק ההון, על הביטוח ועל החיסכון, רגולטור הפועל במסגרת משרד האוצר. מפקח זה חולש על תחומי רגולציה רבים מאוד, ביניהם קרנות הפנסיה, קופות הגמל, קרנות ההשתלמות, חברות ביטוח, בתי השקעות, סוכני ביטוח וגופים המפעילים תכניות חיסכון. אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון צריך לשמור על יציבות הגופים המפוקחים, על התנהלות תקינה במסגרת התקנות השונות, הגנה על האינטרסים של הציבור וכיוצא באלו.
רשות ניירות ערך
כאשר מדובר על רגולציה על השקעות בישראל, אחד הגופים המרכזיים הוא רשות ניירות ערך. יו"ר והנהלת הרשות ממונים ע"י שר האוצר, חלקם בידי נציגי ציבור.
רשות ניירות ערך פועלת מתוקף חוק ניירות ערך. תפקיד הרשות מגוונים מאוד, החל מפרסום תשקיפים, דרך הסדרת קרנות הנאמנות ועד פיקוח על גורמים הפעילים בשוק ההון.
מבחינת פיקוח ורגולציה על השקעות, הרשות עוסקת בפיקוח על מנהל תקין בבורסה, מפקחת ובוחנת הגשה תקינה של דוחות כספיים של חברות ציבוריות, פיקוח על ענף קרנות הנאמנות ותעודות הסל, הסדרת פעילותם של מנהלי תיקים, יועצי ומשווקי השקעות, ביצוע חקירות של גורמים שונים בהתאם לממצאים ולהוראות הנהלת הרשות.
בנק ישראל
המפקח על הבנקים: גם בנק ישראל משחק תפקיד במסגרת רגולציה על השקעות, בעיקר בהקשר לבנקים המסחריים. המפקח על הבנקים הפועל מבנק ישראל אחראי על פיקוח מקיף על הבנקים בישראל, כולל פיקוח על יציבותם הפיננסית, תקנות התנהלותם, שמירה על האינטרסים של הציבור, התנהלות השקעות לפי הכללים וכיוצא באלו.
כמו כן, ניתן באופן מסוים לומר כי גם הכנסת היא סוג של גורם מפקח על השקעות ועל שוקי ההון בישראל, אמנם לא באופן ישיר אך דרך חיקוק חוקים רלוונטיים, הגשת שאילתות, דיונים בוועדות כלכליות ושאר פעולות פרלמנטריות רלבנטיות.
אופן ביצוע הפיקוח בפועל
לכל רגולטור נהלים ודרכי פעולה משלו, המוגדרים במנדט שניתן לאותו רגולטור מהמדינה כמובן. הרגולטורים השונים פועלים באופן רציף ושוטף מול הגופים המפוקחים על ידיהם, הם מבצעים מחקרים ובדיקות, מפרסמים חוזרים והוראות חדשות או תיקונים להוראות ישנות, מנהלים חקירות בחשד להפרה של החוקים והתקנות וגם פועלים מול או יחד עם רגולטורים אחרים.
הפיקוח הינו שוטף ומתמשך וגם כולל כמובן עיסוקים פרטניים בנושאים מהותיים ומקרים מורכבים – כגון מעילות, קריסות של תאגידים ציבוריים גדולים, חוסר יציבות של גוף פיננסי, יישום חוק חדש ומשמעותי וכיוצא באלו.
חוקים ותקנות רלבנטיים לרגולציה על השקעות
- חוק ניירות ערך (1968)
- חוק להגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסיים.
- חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות.
- חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות נאמנות ומנהלי תיקים.
- הוראות המפקח על הבנקים לבנקים המסחריים לגבי התנהלות בהשקעות, בכספי הבנק ובכספי הלקוחות.
- חוק איסור הלבנת הון.
- חוק השקעות משותפות בנאמנות.
וכמובן שיש עוד חוקים רלוונטיים, נהלים, הוראות ותקנות שגורמי הרגולציה השונים מפעילים, משנים ומנהלים מול גורמי ההשקעות בפעילים בישראל.
אולי יעניין אותך גם: